"אבל אמרו לי..."
כל כך הרבה פעמים אני שומעת את המילים האלה מאמהות מודאגות.
כל כך קל לערער את הבטחון לאמא, כל כך קל לגרום לאמא לפקפק בהחלטות שלה.
"אבל אמרו לי שבגללי היא תתרגל להיות רק על הידיים"
"אבל אמרו לי שבגיל 4 חודשים היא אמורה לישון לילה שלם"
"אבל אמרו לי שהחלב שלי לא משביע אותו"
ויש עוד אינספור דוגמאות.
בדיוק על הנושא הזה- על עצות לא רצויות ועל ההשפעה שלהן- דיברנו במפגש של סדנת עיסוי תינוקות אצלי השבוע.
אני מודה שלמרות שבתור אמא לשלושה ילדים אני די חסינה ולא מתרגשת בקלות, ועדיין יש הערות שיכולות להוציא אותי משלוותי.
תובנות שהגעתי אליהן לגבי עצות:
1. כדאי לבחור בדמות אחת (גג 2) שהם הכתובת להתייעצויות כשיש איזו דילמה.
מדגישה שזה חייב להיות בן אדם ולא גוגל כי בגוגל תמיד תקבלי 7 דעות סותרות ותצאי בהרגשה שמה שאת עושה או מתכננת לעשות לגמרי לא בסדר.
2. לא לחפש עצות או תשובות בגוגל! ראי סעיף 1
3. רק את נמצאת עם התינוק שלך 24/7. את מכירה אותו ומרגישה אותו הכי טוב. אם קיבלת עצה כלשהיא ומרגיש לך שהיא לא מתאימה לילד שלך- תקשיבי לאינטואיציה שלך!
4. הרבה פעמים כשאנשים נותנים לך עצה בשיא הבטחון, הם בכלל לא עסוקים בך, אלא בעצמם.
(מצדיקים בחירה כלשהיא שעשו כהורים, מעלים את הבטחון העצמי שלהם כגורו לאמהות וכו')
5. רק את תשאי בתוצאות של העצה שקיבלת.
למשל כאשר מדובר על ילד שישן גרוע כשהשגרה שלו נהרסת-
הדודה, שאמרה לך בארוחה משפחתית שלא יקרה כלום אם הילד ילך לישון מאוחר ערב אחד, תישן ממש טוב בשתיים בלילה כשאת תסתובבי בבית עם ילד ער בגלל שיצא מהשגרה שלו.
6. בנושאים רפואיים הכי טוב להתייעץ עם אנשי מקצוע רלוונטיים שאת סומכת עליהם.
7. אין סיכוי שאנשים זוכרים בצורה מדויקת את מה שהיה לפני 30 (!) שנה. כשחמותך אומרת לך שאצלה כולם ישנו לילה שלם בגיל 3 חודשים, יש מצב טוב שהיא מתבלבלת עם גיל 3 שנים!
8. אל תתני לאף אחד לערער לך את הבטחון!!! את יודעת מה את עושה וכשאת לא בטוחה את יודעת לבחור את מי לשאול!